החלטה בתיק ע"א 426/13 - א'

1.        בפניי בקשה להפחתת סכום העירבון אשר הועמד על-ידי המזכירה הראשית על סך של 50,000 ש"ח.

           המערערות אינן מבססות בקשתן על טענה בדבר חוסר יכולת כלכלית, אלא שלטענתן מן העובדה שסכום ההוצאות בו חויבו בבית המשפט קמא שולם על-ידן למשיבה מיד לאחר מתן פסק הדין ניתן ללמוד כי הן מקפידות לבצע את הוראות בית המשפט. כן הן טוענות כי פערי הכוח ביניהן ובין המשיבה, כמו גם העובדה שהערעור מעלה שלוש שאלות ממוקדות וכן סיכוייו הטובים, מצדיקים להפחית את סכום העירבון שנקבע.

2.        אכן כאשר היוזם הליך ערעורי לא שילם לבעל-דינו את ההוצאות שנפסקו בערכאה דלמטה, יש בכך ללמד ביתר שאת על הצורך בהפקדת עירבון אשר ישמש כערובה ודאית ואיתנה לתשלום ההוצאות בהליך הערעור. ואולם, מכאן אין ללמוד את שמבקשות המערערות ללמוד כי כאשר שולמו ההוצאות - כדין וכנדרש - מתייתר הצורך בהפקדת עירבון בהליך הערעור. אשר על כן, ומשהמערערות לא טענו כי אין באפשרותן הכלכלית להפקיד עירבון, אין מקום לקבוע עירבון בשיעור זניח או בשיעור שאינו משקף את ההוצאות בהן ניתן להניח שיחויבו בסופו של יום אם יידחה ערעורן.

           יחד עם זאת, לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין אכן יש מקום להפחית את העירבון במידת מה ולהעמידו על סך של 40,000 ש"ח. עירבון בשיעור האמור יופקד בתוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יירשם הערעור לדחייה ללא הודעה נוספת.

           ניתנה היום, י"ח בשבט תשע"ג (29.1.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: